.בעיות עם חלב? אתם לא לבד

כתבה של ד”ר ניב אוה 

משחר אנושות חלב תפס את מקומו המכובד בלבם של בני אדם. חלב אם הוא המזון הראשון שתינוק פוגש בעולם הקולינרי. בהמשך חיינו חלב פרות או עזים או נאקות (תלוי בתרבות ומקום מגורינו) ומוצרי חלב רבים תופסים חלק נכבד מהתפריט שלנו. חלב מספק לנו מרכיבי מזון חיוניים (כגון חלבון, פחמימות ושומן) וגם ויטמינים ומלחים רבים כגון ויטמין A ,D ,סידן, זרחן, מגנזיום ועוד. חלב ומוצרי חלב הם טעימים ובריאים.

בכל זאת, ישנם לא מעט אנשים שחלב עלול לגרום לבעיות במערכת העיכול. לא מעט מיתוסים קיימים סביב נושא זה. חשוב לקבל מידע אמין לגבי הבעיות שחלב ומוצרי חלב מסוגלים לגרום או לא לגרום ולכך מוקדשת כתבה זו.

       בחלב שהופק מחיות (פרות, עזים וכו’) ישנם שני מרכיבים בעייתיים—חלבונים וסוכר בשם לקטוז. חלק מהתינוקות לפעמים מפתחים אלרגיה לחלב שהיא אלרגיה לאחד מחלבוני החלב אשר עלולה להתבטא בכאבי בטן, שלשולים, פריחה, קוצר נשימה, הקאות ועוד. למשעה מדובר בתגובה אלרגית אמיתית לכל דבר. במצב זה בדרך כלל מחליפים פורמולה רגילה שהיא על בסיס חלב פרה לפורמולות על בסיס צמחי או פורמולות המכילות חלבון מפורק בחלקו. הדבר המסקרן שתינוקות בד”כ לא סובלים מבעיות עם לקטוז (סוכר החלב) אלא רק עם חלבון החלב. על מנת להבין את הסיבה לכך חשוב לדעת כמה דברים על לוקטוז.

       לקטוז שהוא סוכר החלב הינו מרכיב חשוב מאוד של החלב ומוצריו. לאחר שתית החלב הוא מגיע לקיבה ולמעי דק ועובר פירוק ע”י אנזים בשם לקטאז המצוי על פני רירית של המעי הדק. בתום הפירוק של הלקטוז לשתי מולקולות קטנות הוא נספג לזרם הדם. אך במידה וכמות האנזים לקטאז נמוכה מסיבה כלשהי, לקטוז לא מתפרק ולכן גם לא נספג. הוא נסחף להמשך מעי ושם עובר תהליך פירוק לא תקין עם תסיסה. הדבר עלול לגרום לשלשולים, כאבי בטן, ריבוי הגזים ונפיחות הבטן.

           אם כן, למעשה עיבוד נורמלי של הלקטוז תלוי בכמות מספקת של האנזים לקטאז במעי. בגיל הינקות והילדות בדרך כלל ישנה כמות מספקת של אנזים זה במעי כי במהלך מיליוני שנים של אבולוציה התינוקות והילדים היו ניזונים ממוצרי חלב. אך עם הגיל אנו פחות צריכים ופחות תלויים במוצרי חלב ולכן כמות האנזים זה הולכת ויורדת במידה מסוימת, לפעמים פחות מהכמות הנדרשת לפירוק דברי חלב. שכיחות תופעה זו תלויה בארץ מגורים ומטען גנטי. כך לדוגמה 25 %מכלל האוכלוסיה האירופאית סובלת מירידה ברמת האנזים ובחלק מארצות אסיה ואפריקה—אף בהרבה יותר. תופעה זו שכיחה גם בקרב היהודים.

        איך מאבחנים אי סבילות ללקטוז ? ניתן פשוט לשים לב האם לאחר צריכה של חלב ומוצריו מופיעות תלונות במערכת העיכול כגון שלשולים, כאבי בטן, נפיחות וריבוי גזים או לסרוגין ניתן לבצע טסט נשיפה יחודי לבעיה זו באחד ממכוני גסטרו.

       במידה ואדם אובחן כסובל מבעיה זו יומלץ לו לשמור על תפריט דל לקטוז : ההקטנה של צריכה כוללת של חלב ומוצריו ליום, בחירת מוצרי חלב המכילים פחות לקטוז. לדוגמה, חלב עצמו, שוקו, גלידות על בסיס חלב מכילים כמות גדולה של לקטוז ולא מומלצים. לעומת זאת, קוטג’, גבינה צהובה, חלק מהגבינות הקשות, חלב דל לקטוז מתאפיינים ע”י מיעוט לקטוז ומותרים. כמובן חלב סויה ומוצריו מומלצים מאוד ולא מכילים לקטוז כלל. בניגוד למיתוס, חלב עזים מכיל כמות די דומה של לקטוז לזו של חלב פרה. יש לציין שלאחרונה בבתי מרקחת ניתן לרכוש טבליות של האנזים החסר לקטאז ולהיעזר בו לפני ארוחה חלבית. טריק נוסף הוא לא לאכול כמות גדולה של דברי חלב בבת אחד אלא לאכול כמות קטנה כל פעם במרווחי זמן על מנת לתת אפשרות לאנזים לקטאז להתמודד כל פעם עם כמות מוגבלת של לקטוז.

        יש לציין שזיהום במערכת העיכול י” חיידקים או וירוסים יכול לפגוע באופן זמני במעי דק ולהוריד את כמות האנזים לקטאז העומד לרשותינו. רובינו מכירים את התופעה של חוסר סבילות לחלב כשאנו חולים מחלת שלשול חריפה. למזלינו התופעה זו חולפת מספר שבועות לאחר גמר המחלה החריפה ואנו חוזרים לצרוך חלב ומוצריו בהנאה רבה.