בדיקת קולונוסקופיה — חידושים

כתבתה של ד”ר ניב אוה 

כל אחד שמע שיש צורך בבדיקת קולונוסקופיה מתחיל מגיל 50. מה הסיבה לכך? האם יש שיפור בהכנה לבדיקה? מה בדיוק מתרחש במהלך הבדיקה? האם יש אלטרנטיבות לבדיקה?

 מה היא בדיקת קולונוסקופיה?

מדובר בבדיקה אנדוסקופית שמטרתה לסרוק את המעי הגס. מדובר בבדיקה נפוצה מאוד שנמצאת בשימוש נרחב לצורך אבחון וטיפול במחלות של המעי הגס. הבדיקה מתבצעת במכוני גסטרו שונים ( בבתי החולים ומרכזים רפואיים) ע”י רופא-מומחה בגסטרואנטרולוגיה. לצורך הבדיקה נדרשת הכנה עם חומר משלשל אשר מנקה את המעי משאריות הצואה. במהלך הבדיקה המטופל נמצא במצב של טשטוש אשר מונע ממנו לחוש כאב או אי-נוחות כלשהיא. במהלך הקולונוסקופיה הרופא מכניס צינור דק וגמיש דרך פי הטבעת ומקדם אותו לאורך המעי הגס בעזרת כפתורים המצויים בשלט שבידו (הדבר דומה לסוג של ג’ויסטיק). בקצה הצינור יש מצלמה זעירה ומקור אור אשר מאיר את דרכו. התמונה שמצולמת ע”י המצלמה בקצה הצינורית משודרת למסך טלויזיה גדול אשר תלוי מול הרופא. בצורה כזו הרופא יודע לאן לנווט. עוד פלא הטכנולוגיה המודרנית היא תעלה זעירה לאורך הצינור שדרכה הרופא יכול להכניס ”כלים” שונים שהוא זקוק להם במהלך הבדיקה כגון: ”מלקחיים” זעירים שמאפשרים לקיחה של הביופסיות מהנגעים במעי, לולאה שכורתת פוליפים, כלי לצריבה לכלי דם מדמם, מספריים זעירים, כלי תפירה זעיר ועוד. הבדיקה נמשכת כ20 דקות עם התאוששות של חצי שעה-שעה לאחר מכן. אסור לנהוג 8 שעות אחרי הבדיקה ולכן חובה להגיע עם מלוה.

מה מטרת הבדיקה?

הבדיקה נועדה לסריקה מלאה של מעי הגס במטרה לאתר גידולים ממאירים, נגעים טרום-סרטניים, אזורים של דלקת, נגעים וסקולריים מדממים ועוד. במציאות העכשוית שמדי שנה מתגלים בארץ כ 3,300 חולים חדשים עם סרטן מעי גס ושליש מהם נפטרים ממנו, כלי אבחון זה הפך להיות חיוני ביותר. הבדיקה מאפשרת גם לאבחן מחלות כגון – מחלת קרון, קוליטיס כיבית, נגעים מדממים הנקראים אנגיואקטזיות, דלקת המעי על רקע מזהמים שונים ועוד. כשמתגלה נגע או דלקת, ניתן לקחת ביופסיות ( דגימות) במקום במהלך הקולונסקופיה ולשלוח אותן למכון הפתולוגיה לבדיקה מיקרוסקופית לשם איבחון מדויק.

האם האבחון זו המטרה היחידה של קולונוסקופיה?

האבחון המוקדם זו לא המטרה היחידה של הבדיקה זו. קולונוסוקפיה היא גם פרוצדורה טיפולית ! במהלך הבדיקה ניתן להסיר נגעים טרום-ממאירים (פוליפים) ובצורה כזו למנוע סרטן מעי גס. למעשה קולונוסקפיה היא אחת מהבדיקות הבודדות שמאפשרות למנוע סרטן (!) ולא רק לאבחן אותו בשלב מוקדם ( כמו ממוגרפיה, CT ועוד). בנוסף במהלך הבדיקה ניתן לטפל בנגעים מדממים ע”י הצריבה.

למי נועדה בדיקת קולונוסקופיה?

רצוי מאוד שכל כל אדם שעבר גיל 50 יעבור את הבדיקה זו במסגרת בדיקות הסקר התקופתיות. אין צורך להמתין להופעה של תסמינים שונים במערכת העיכול כי המטרה היא למנוע את הגידול במעי הגס. כשהתסמינים מופיעים – לפעמים זה כבר מאוחר למניעה ואז רק האיבחון המוקדם עומד על הפרק. במידה ובדיקת קולונוסקופיה ראשונה היתה תקינה, יומלץ על קולונוסקופיה הבא בעוד 5-10 שנים. מחקרים רבים על אלפי מטופלים ברחבי העולם הוכיחו שמדובר בבדיקה מצילת חיים.

אך קולונסקופיה נועדה לא רק לבדיקת סקר אלא גם למטופלים אשר מתחילים לסבול מתסמינים שונים במערכת העיכול כגון שלשולים ממושך, עצירות, שינוי בהרגלי היציאות, ירידה במשקל, דימום דרך פי הטבעת, כאבי בטן , אנמיה מחסר ברזל, הופעה של דם סמוי בצואה ועוד. במקרים אלו הבדיקה עוזרת לגלות מה הסיבה לתסמינים אלו. במקרה של הופעה התסמינים הבדיקה הופכת להיות דחופה יחסית.

מהי הכנה לבדיקה? האם יש חידושים?

לקראת הבדיקה המעי צריך להיות נקי לגמרי משאריות הצואה. במטרה להגיע לכך המטופל מתבקש להימנע מאכילה של פירות, ירקות ומזון עתיר סיבים אחר יומיים לפני הבדיקה. בנוסף יש לשתות הרבה נוזלים, מרקים צלולים, מיצים מסוננים. אין צורך בצום של ממש פרט ל4 שעות לפני הבדיקה. בנוסף יש לשתות חומר משלשל. נכון להיום יש אפשרות בחירה בין 3 סוגים של תכשירים לניקוי המעי: MEROKEN, MOVIPREP, PICOLAX. מרוקן הוא החומר הותיק שבחבורה. הנפח שלו הינו סביב 3 ליטר ויש לשתות אותו בקצב של כוס כל רבע שעה. כיום הוא פחות פופולרי אך עדיין מדי פעם משתמשים בו כשמדובר במטופלים עם מחלת כליות או לב. החומר החביב ביותר הוא ללא ספק—PICOLAX שבא בצורה של אבקה שנמסה ב2 כוסות מים בלבד. טעמו נחשב לנעים (בטעם פירות) ויעילותו—מעולה. בד”כ נוטלים אותו בשילוב עם כמה כדורי לקסדין (כדור משלשל). הבעיה שאסור לתת אותו למטופלים עם מחלת כליות או בגיל מבוגר מאוד. אופציה נוספת היא MOVIPREP שבא בנפח של 2 ליטר. טעמו נעים ויעילותו מעולה.

מהי החידושים בטשטוש במהלך הבדיקה?

כל הבדיקה מתבצעת בטשטוש מלא שניתן דרך הוריד.  בעבר היו משתמשים בטשטוש שטחי יחסית אך בשנים האחרונות רופאי גסטרו עברו לטשטוש עמוק יותר הודות לחומר ששמו פרופופול. למעשה כיום משתמשים בקוקטייל של תרופות—אחד נועדה להוריד חרדה, שניה נועדה לשיכוך כאב ושלישית מכניסה למצב של שינה עמוקה. שילוב זה מתברר כמוצלח ביותר ושיפר בצורה משמעותית את החוות הבדיקה. נכון להיום מעל 90% מהמטופלים נרדמים לפני הבדיקה ומתעוררים אחריה מבלי שהם הרגישו כלום. סביב 9.5% מרגישים מעט כאב או אי נחות. רק 0.5 % לא מגיבים לקוקטייל זה. מצב זה מפסיקים את הבדיקה ומזמינים את המטופל לבדיקה בהרדמה מלאה.

האם יש סיבוכים בבדיקת קולונסוקופיה?

אחרי הבדיקה המטופל עלול להרגיש אי נוחות בטנית קלה שנובעת מריבוי גזים (במהלך הבדיקה המכשיר מנפח את המעי עם אויר על מנת לאפשר לרופא את שדה הראיה). אי נוחות זו חולפת לאחר שחרור הגזים בדרך הטבעית.

בדיקה זו נחשבת לבדיקה נפוצה, רוטינית ושגרתית. היא נחשבת לבדיקה מאוד בטוחה. אחוז הסיבוכים  של קולונסקופיה אבחנתית הוא אחד לכמה אלפים בלבד.  בבדיקות טיפוליות אחוז הסיבוכים הוא קצת יותר משמעותי. הסיבוכים האפשריים הם—דימום, בעיות נשימה, ניקוב המעי הגס. במקרה של חשד לאחד הסיבוכים אלו, המטופל מופנה למיון ולפעמים נזקק לניתוח. אך כאמור מדובר במקרים נדירים.

האם יש אלטרנטיבה לקולונסוקפיה?

נכון להיום קולונוסקופיה נחשבת לבדיקה היעילה והמדויקת ביותר לגילוי של ממצאים במעי הגס והיחידה ומאפשרת טיפול אנדוסקופי תוך כדי הבדיקה בממצאים אלו.

מטופלים שלא יכולים ( עקב מחלות רקע) או לא רוצים לעבור את הבדיקה, יכולים להתפשר לsecond  best   שהיא בדיקת דם סמוי בצואה. בדיקה זו חייבת להתבצע כל שנה ולא כל 5-10 שנים כמו קולונוסקופיה. בשנים האחרונות חל שיפור טכני ניכר בבדיקה זו. היא הפכה להיות אמינה יותר ומדויקת יותר. כבר לא נדרש לשמור על תפריט ללא בשר טרום הבדיקה. אך עדיין בדיקה זו הינה נחותה יותר מקולונוסקופיה.

ניתן גם לבדוק את המעי הגס בעזרת קולונוסקופיה וירטואלית שהיא למעשה בסוג של CT בטן. לצערי לבדיקה זו יש חסרונות רבים. הבדיקה דורשת הכנה עם חומר משלשל בדומה לבדיקת קולונוסקופיה. במהלכה המטופל ,,חוטף” קרינה כי מדובר בבדיקת CT. על מנת לאפשר ניפוח המעי, בתחילת הבדיקה מחדירים צינורית דרך פי הטבעת ומנפחים את המעי בעזרת האוויר. מדובר בפעולה לא נעימה כי המטופל מרגיש את הניפוח ( הבדיקה – ללא טשטוש). במידה ויימצא נגע זה או אחר או חשד לדלקת, יהיה צורך לעבור בדיקת קולונוסקופיה רגילה על מנת לקחת ביופסיות ולהסיר את הנגעים. לכן בדיקה זו לא ”תפסה” בקרב המטופלים. נכון להיום מופנים אליה בעיקר אנשים שאסור (עקב נטילה של מדללי דם קשים או מחלות רקע) או לא ניתן ( עקב מעי ארוך ומפותל) לבצע קולונוסקופיה רגילה.

האם יש עוד אופציות?

אלטרנטיבה נוספת היא בדיקת קפסולה של מעי גס. מדובר קפסולה עם מצלמה זעירה בתוכה אשר מצלמת את המעי הגס אחרי בליעתה. היא מתקדמת לאורך צינור העיכול בעזרת גלים פריסטלטיים ויוצאת בסופו של דרך פי הטבעת. היא נטולת קרינה וזה מעולה. אך לצערי יש לה חסרונות מסוימים: היא דורשת הכנה עם כמות הרבה יותר של משלשלים בהשוואה לקולונוסקופיה רגילה, היא עלולה להיתקע במעי הדק ( זה נדיר) והיא לא מאפשרת לקיחה של ביופסיות או טיפול בנגעים.

בעתיד תהיה עוד אלטרנטיבה—בדיקת דם לגילוי שינויים גנטיים האופייניים לסרטן מעי גס. הרעיון זה צובר תאוצה אך עדיין אין מספיק הוכחות ליעילותו. אם וכאשר היא תצא לשוק, היא תחולל מהפכה בתחום של הגילוי המוקדם אך עדיין בכל מקרה של בדיקה לא תקינה, המטופל יזדקק לקולונוסקופיה רגילה על מנת לקחת דגימות ולבצע פעולה טיפולית. בדיקת דם זו לא תעזור בגילוי של מחלת קרון, קוליטיס כיבית ודלקות שונות אחרות במעי הגס.

לסיכום:

נכון לשנת 2015 בדיקת קולונוסקופיה היא הבדיקה הרגישה והספציפית ביותר לאבחון וטיפול בגידולים ומחלות במעי הגס. היא בטוחה יחסית ומצילה חיים. בהצלחה בבדיקה!